חג הפסח – חג החרות
חג הפסח מכונה גם בשם "חג החרות". על שום מה? משום שבו יצאו אבותינו ממצרים, מעבדות לחרות.
מהי אותה חרות, מהו אותו חופש? זהו למעשה מצב שבו אדם הוא אדון לעצמו, זהו מצב שבו הוא רשאי לפעול כרצונו ללא כל מגבלות. לעשות כל מה שברצונו, ללא אילוצים, ללא לחצים עצמיים או חיצוניים. לקראת החג זו ההזדמנות המתאימה לשאול את עצמנו האם אנו אכן בני חורין? האם אנו מתנהגים כרצוננו, או שבויים במרוץ החיים ורצים אחרי האופנה, הסטייל, הבית, המכונית ועוד?
בהקשר לשאלה זו ישנו משל מפורסם:
היה היה דייג שכל יום היה דג עם חכתו דגים, חלק מהם הוא הביא למשפחתו למאכל וחלק מכר בשוק.
יום אחד ראה אותו איש עסקים יושב על שפת הים אוחז בחכה אחת ודג ואמר לו: בשעה שאתה דג עם חכה אחת היית יכול לדוג עם שתיים ולתפוס כפול דגים.
ואז מה? שאל הדייג. ואז ברווח שהיה לך היית יכול לקנות עוד חכות, לשבת עם שלוש וארבע או חמש חכות ולדוג הרבה יותר דגים.
ואז מה? שאל הדייג. ואז היה לך מספיק כסף כדי לקנות סירה ולצאת אל הים לפרוש רשת ולדוג הרבה יותר דגים.
ואז מה? שאל הדייג. ואז היית מתעשר וקונה ספינת דייג גדולה ודג הרבה יותר דגים, ואז היית גדל עוד יותר וקונה אנייה ושוכר עובדים וקונה עוד אניות ומנהל מפעל שלם של דגים. ואז במקום להתאמץ ולעבוד קשה היית יושב במשרד ממוזג ומפקח על המפעל ועל עובדים.
ואז מה? שאל הדייג. ואז היה לך פנאי לרדת לים עם חכה אחת ולדוג דגים.
ומה אתה רואה אותי עושה עכשיו? שאל הדייג והמשיך לדוג.
מה שלמעשה קורה לרבים מאתנו - אנחנו מתרוצצים במירוץ החיים אחר כל מיני מטרות שרבות מהן חומריות, מוותרים על שעות איכות עם הקרובים לנו ועל שעות חופשה, זאת על מנת להשיג עוד ועוד ועוד...
כדאי לכל אחד לשאול את השאלה האם זה נכון? האם ניתן לשנות זאת? האם מה שאנחנו צריכים, לא נמצא כבר בהישג ידינו?
זו בהחלט נקודה למחשבה וחג החרות הבא עלינו לטובה הוא ההזדמנות של כל אחד ואחת לחשוב ולשאול: האם אני באמת חופשי ומאפשר לעצמי לעשות כרצוני?
חג שמח.